תמונת אווירה למאמר אסתמה וברונכיטיס

בטוח שזו אסתמה?

אסתמה וברונכיטיס

מה ההבדל בין אסתמה לברונכיטיס? האם מדובר באותה מחלה או בשתי מחלות שונות?

המילה ברונכיטיס פירושה דלקת של דרכי האוויר הגדולות, שנקראות בלועזית ברונכוס ובעברית – סמפונות. על כן, הפרוש העברי לברונכיטיס הינו דלקת הסמפונות. בעבר היה נהוג לקרוא לאסתמה גנחת הסמפונות, היום מקובל יותר להשתמש בשם קצרת.

 

ישנם שני סוגים של ברונכיטיס:

ברונכיטיס חריפה (אקוטית): זו דלקת זמנית של דרכי הנשימה. ברונכיטיס חריפה עלולה להיגרם כתוצאה מזיהום על-ידי נגיף (וירוס) או חיידק או מיקרואורגניזם מסוג אחר. חדירה של אחד מאלה למערכת הנשימה גורמת לתגובה דלקתית הכוללת שיעול, ליחה דלקתית או מוגלתית ואף חום. יש שאצלם.ן עלולים להיגרם תסמינים טיפוסיים לאסתמה כגון קוצר נשימה וצפצופים.  

ברונכיטיס חריפה מתרחשת בדרך כלל בילדים מתחת לגיל 5, היא נפוצה במיוחד בעונת החורף ולעיתים קרובות מופיעה לאחר הצטננות, כאב גרון או שפעת.

ברונכיטיס כרונית: מוגדרת כשהתסמינים הנם כרוניים, קרי מעבר ל-6 שבועות.  

התסמינים האופייניים לברונכיטיס חריפה ולברונכיטיס כרונית הנם: 

  • שיעול ליחתי
  • כאב גרון 
  • כאב ראש
  • נזלת או אף סתום
  • כאבים בבית החזה בעת נשימה (המכונה בשפה המקצועית כאב פלאוריטי) או כאבי שרירים 
  • עייפות מוגברת 
  • חולשה כללית
  • קוצר נשימה וצפצופים, בעת פעילות גופנית ובמהלך הלילה. 

 

מדוע רופאים משתמשים במונח "ברונכיטיס" להבדיל מ"אסתמה"?  

לעתים, הצוות הרפואי משתמש במונח ברונכיטיס ולא באסתמה. זה קורה בדרך כלל כשיש צורך לאבחן מחלה בדרכי הנשימה בילדים או במבוגרים, המדווחים על התלקחויות תואמות אסתמה. בעיקר כשהן על רקע של מחלה זיהומית, כגון דלקת ריאות או דלקת בדרכי האוויר העליונות (Upper respiratory tract infection) או כתגובה לטריגרים חולפים אחרים. 

במקרים אלה, כשמבצעים בדיקות תפקודי הריאה בין ההתקפים או התלקחויות הללו, לא תמיד ניתן לאבחן אופן חד משמעי על אסתמה או מחלת ריאות כרונית אחרת, כגון:

  • COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease)   
  • ACO (Asthma COPD Overlap Syndrome) שהנו מצב רפואי בו יש מאפיינים משולבים של שני אלו. 

 

כלומר, היות ומופעי המחלות דומים וקיים דמיון בית תסמיני אסתמה ו-COPD, יש רופאים.ות שיעדיפו  לתת אבחנה של ברונכיטיס ולא של אסתמה עד לקבלת אבחנה סופית, כלומר, לתת אבחנה כללית יותר ופחות מחייבת.  

כשמדובר בילדים, למשל, קיימת אבחנה נפוצה – ברונכיט ספסטית (Spastic bronchitis) – שניתנת לרוב על-ידי רופאי הילדים. הסיבה לבחירה באבחנה זו ולא באסתמה הנה, שמרבית הילדים יחלימו ממחלה זו עד הגיעם לגיל 6-7 שנים. חשוב לציין, שניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאות בעיקר בקרב ילדים בני 8 שנים ומעלה, בגלל הצורך בשיתוף פעולה ומסיבות טכניות מסוימות. 

למעשה, רק חלק מקבוצת הילדים שאובחנה עם ברונכיט ספסטית הזו תמשיך לסבול מהתקפי צפצופים ותידרש לטיפול. במרבית המקרים, ילדים בקבוצה זו יאובחנו עם אסתמה אחרי גיל 6-7 שנים בכפוף לתמונה אופיינית בתפקודי הריאות שלהם. 

יכול לעניין אותך

תמונת אווירה למאמר תרופות לאסתמה

קחו נשימה ארוכה (חלק ב')

Veeva ID: IL – 1955

תמונת אווירה למאמר תרופות לאסתמה

קחו נשימה ארוכה (חלק א')

Veeva ID: IL – 1955

פתיחה

Veeva ID: IL – 1955