שלבים 
שיעול במהלך היום או שיעול שמעיר משינה בלילה, צפצופים, קשיי נשימה, אלו הם הסימנים הידועים והמוכרים להתקף של אסתמה. לעתים, התקף אסתמה עלול להיות פתאומי ובלתי צפוי, אבל לרוב התסמינים מופיעים בהדרגה, במשך כמה שעות או ימים, בתגובה לטריגרים מסוימים.
ישנם טריגרים רבים וידועים לאסתמה, בהם חשיפה לאבק ולאבקנים, לעשן, לבעלי חיים ועוד. אחד הטריגרים הפחות מוכרים הוא מצב רגשי: אסתמה נחשבת למחלה שבה מצב הרוח והרגשות יכולים להוביל להחמרה של התסמינים.
יתרה מכך, מתברר כי ישנו קשר דו-כיווני בין דיכאון או חרדה לבין חוסר שליטה בניהול המחלה. כלומר, שאסתמה שאיננה בשליטה ושאיננה מאוזנת עלולה להגביר מצוקה רגשית, ומצוקה רגשית, כגון דיכאון וחרדה, עלולה להפחית את השליטה במחלה ואת ההיענות לטיפול הרפואי.
כיצד רגשות משפיעים על התקפי אסתמה?
ההסבר המקובל מתייחס לשינויים בדפוסי הנשימה המתרחשים בהשפעת מצבים רגשיים. קצב הנשימה מתגבר, כמו גם קצב הלב, השרירים מתכווצים וכדומה. תופעות אלה, המיוחסות גם למצבי חרדה, עלולות במקרים מסוימים לגרום להתלקחות ולהתקפי אסתמה. על כן, ניהול מצבים רגשיים עשוי, בהתאמה, להפחית את הסיכון להתקף של אסתמה.
כמו כן, מחקרים מראים כי באופן כללי, הבנה של המנגנון הנשימתי ומודעות אליו עשויות להפחית מתח ולחץ (סטרס) ולשפר את הבריאות הכללית.
הסבר נוסף, הקושר אסתמה למצבים נפשיים, מתייחס לכך שמצב בריאותי או מחלה חמורה עלולים לגרום לדאגה משמעותית, ומצבי לחץ מתמשכים עלולים לעורר חרדה.
נוסף על כך נמצא כי הסובלים והסובלות מדיכאון נוטים לפתח הפרעת חרדה.
דיכאון הוא הפרעת מצב רוח שכיחה אך חמורה, שנחשבת שכיחה מאד בקרב חולי וחולות אסתמה. הפרעת חרדה מתבטאת כפחד או חרדה מוגזמים ונחשבת כנפוצה ביותר מבין ההפרעות הנפשיות. למעשה, דיכאון וחרדה מוגדרים כ"תחלואה נילווית" (Comorbidity) של אסתמה.
על כן, על פי הנחיותGINA (Global Initiative For Asthma) מומלץ לרופאים ולרופאות לבצע הערכה רפואית לחולים ולחולות באסתמה על מנת לאתר ולטפל בדיכאון, בחרדה ובמצבי לחץ ומתח. GINA הינו גוף מדעי בינלאומי שהוקם במטרה להגביר את המודעות לאסתמה ולשפר את מניעת המחלה ואת הטיפול בה ברחבי העולם.
מלבד ההנחיות של GINA יש הטוענים, כי בגלל ההשפעה הדו-כיוונית, כדי להשיג שליטה טובה יותר במחלה, חשוב לסקור תסמינים נפשיים והיבטים פסיכולוגיים ולהתייחס אליהם בקביעת הטיפול ודרכי ההתמודדות עם אסתמה, ובכך לסייע בשיפור איכות החיים של החולים ושל החולות.
המלצה נוספת היא ליידע את הרופא.ה המטפל.ת אם עולה חשד או אם אובחנת עם דיכאון או עם חרדה, ובמידת הצורך – להתייעץ עם מומחה לבריאות הנפש.
