שלבים 
האם קרה שהתעוררת באמצע הלילה בגלל קשיי נשימה, או הרגשת שהחזה שלך מתכווץ?
האם שמעת (ואחרים שמעו) צפצופים כשנשמת או השתעלת?
האם התסמינים הללו – המזוהים עם אסתמה – מוכרים לך?
אם אובחנה אצלך אסתמה בעבר, או שאת.ה בעיצומו של ברור רפואי בחשד לאסתמה, כדאי להבין במה דברים אמורים. להלן כמה עובדות מוכרות שנוגעות לאסתמה:
אסתמה הנה מחלת ריאות כרונית דלקתית. התסמינים האופייניים כוללים שיעול, קוצר נשימה, צפצופים ועוד. מהלך המחלה הינו לרוב התקפי, אך קיים שוני בין חולה לחולה מבחינת חומרת ההתקפים, תדירותם והטריגרים שגורמים להתלקחויות הללו. משום שמדובר במחלה כרונית, מהלך המחלה יכול להשתנות מעת לעת, ובמהלך השנים, ועלול אף להחמיר.
חשוב לומר, שהתלקחות או התקף אסתמה עלולים להתפרץ גם כשנעזרים בטיפול תרופתי, בכל רמת החומרה של המחלה (מרמה קלה ועד חמורה). אולם כאשר אסתמה אינה מאוזנת, ההתקפים עלולים להופיע בשכיחות גבוהה ולהיות חמורים, עד כדי הזדקקות להנשמה, ואפילו להיות קטלניים. נוסף על כך, נמצא כי התלקחויות בשנה החולפת ושליטה ירודה בתסמיני אסתמה מהוות גורם סיכון להתקפים חוזרים.
על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי (WHO) ישנם בעולם כ-300 מיליון חולי אסתמה ומאות אלפים עלולים למות מאסתמה.
מהו המנגנון המחולל (פתופיזיולוגיה) של מחלת האסתמה?
באופן כללי, התהליך המתרחש במחלת האסתמה הוא למעשה הגבלה של זרימת האוויר בדרכי האויר אל תוך הריאות ומן הריאות, עקב היצרות של דרכי הנשימה, בעיקר בשל דלקת ויצירה עודפת של ריר. התוצאה של התהליך הדלקתי הנה ירידה ביכולת לנשוף נפח אוויר מספק (בהשוואה לאנשים ללא מחלת ריאות). כשמדובר באסתמה, בדרגת חומרה קשה מתרחשת גם "כליאת אוויר" (Air trapping) בריאות והגדלה של נפח השארית בריאות (נפח שאינו מנוצל במהלך תהליך הנשימה).
ממצא אופייני פיזיולוגי נוסף בקרב חולי.ות אסתמה הנו רגישות יתר של דרכי האוויר (באנגלית – Airway Hyperresponsiveness). רגישות יתר זו מתבטאת בתגובה עודפת או מוגזמת של דרכי האוויר לטריגרים שונים. מטרתם של מרבית הטיפולים באסתמה הנה להפחית תגובת יתר הרגישות הזו.
ביתר פירוט:
ישנם מספר מאפיינים פתולוגיים שנמצאים בדרכי הנשימה של חולי.ות אסתמה:
- השכבה העליונה שמצפה את דרכי הנשימה (שכבת המוקוזה) עשירה בתאי דם לבנים שנקראים לימפוציטים מסוג T, ובתאים נוספים כגון אאוזינופילים ותאי פיטום (MAST CELLS)
- התאים האאזינופילים, המעורבים בתהליכי דלקת, משחררים גורמים שתורמים לייצור מוגבר של קולגן. בשל התהליך הדלקתי, ממברנת הבסיס של דרכי האוויר מתעבה, בעיקר לאור הצטברות הקולגן
- תאי האפיתל, ה"מצפים" את דרכי האוויר בחלל הפנימי שלהם (הלומן), הם בעלי תפקיד הגנתי על דרכי האוויר. כשמדובר באסתמה, תאים אלה מתרבים ומתפקדים פחות
- בשל התהליך הדלקתי, דרכי האוויר מוצרות על-ידי פקק רירי שמכיל תרכובת של חלבונים ושל פחמימות (גליקופרוטאינים) המופרשים מתאים מיוחדים המכונים תאי גביע (goblet cells) ומתאי פלסמה
- מתרחש תהליך של היפרטרופיה והיפרפלזיה (הגדלה ושגשוג) של תאי השריר החלק (שנמצא מסביב לדרכי הנשימה), ככל הנראה לאור גירוי השריר החלק על-ידי גורמי גדילה מסוימים המופרשים מתאי דלקת או תאי אפיתל
- התהליך הדלקתי מתרחשת עלייה במספר כלי הדם שנמצאים בשכבת המוקוזה, דבר זה גורם לבצקת מקומית ולהצרות נוספת בדרכי האוויר.
רגע, אסתמה היא לא מחלת ילדים?
מתברר, כי למרות שכיחותה הגבוהה של המחלה עדיין ישנן לא מעט תפיסות שגויות לגבי אסתמה, ובפרט לגבי גילם של החולים במחלה.
אמנם זוהי מחלה שכיחה מאוד בקרב ילדים, לכן היא בדרך-כלל נחשבת כמחלת ילדים, אבל למעשה, אסתמה עלולה להתפתח בכל גיל.
על פי מחקרים שונים, כשליש מחולי האסתמה סובלים ממחלה שהחלה בגיל מבוגר (אם כי ברובם כפי הנראה סבלו מאסתמה גם בילדותם).
למה מבוגרים סובלים מאסתמה קשה יותר?
זה לא לגמרי ברור, אחת ההשערות היא שאסתמה של מבוגרים אינה מגיבה לטיפול כמו אסתמה של ילדים. יכול להיות שזה בגלל שהריאות מבוגרות יותר, לכן הן נוקשות ומתפקדות טוב פחות מריאות של ילד. ואולי זה משום שתגובת מערכת החיסון משתנה ככל מתבגרים. קיימות גם השערות לגבי שוני בתהליך הדלקתי עצמו.
מהי שכיחות של אסתמה?
על פי הערכות, אחד מכל עשרה אנשים בעולם המערבי מפתח אסתמה בשלב כלשהו בחייו.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי כ-5% מהגברים ו-6% מהנשים מעל גיל 21 בישראל מאובחנים כסובלים מאסתמה.
נוסף על כך: נמצא כי אחד מכל עשרה מבוגרים שלוקים באסתמה עלול לסבול מתסמינים קשים חרף הטיפול. עוד מתברר, כי אסתמה קשה יכולה להפחית את איכות החיים וגם להוביל למקרי מוות.
מדוע התפתחה אצלי אסתמה?
זו שאלה מצוינת שמעסיקה חולים רבים.
הסיבות להתפתחות של אסתמה אינן מובנות במלואן. ההשערה הנה כי מדובר במשלב של מספר גורמים, בעיקר תורשתיים וסביבתיים.
אסתמה היא מחלה שנוטה להופיע במשפחות, כלומר, אם יש במשפחתך חולה באסתמה, יש לך סיכוי גבוה לפתח את המחלה. ילדים שסובלים ממחלה אטופית, כגון אטופיק דרמטיטיס (אקזמה) או נזלת אלרגית נוטים לפתח אסתמה אלרגית.
האם ניתן למנוע התלקחויות של אסתמה?
גם זו שאלה מצוינת, שהתשובה עליה היא חיובית. בהחלט ניתן להגיע למצב בו תסמיני המחלה נמצאים בהפוגה ממושכת, תחת טיפול.
למעשה, מטרת האתר הזה היא לעזור לך להבין איך לנהל את המחלה שלך.
