שלבים
מה זה אומר להגביל את הפעילות הגופנית שלכם
אפרת אנזל מראיינת שני מומחים נחשבים: פרופ' ננסי אגמון לוין, מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בבית החולים שיבא וד"ר אמיר בר-שי, ראש מערך רפואת הריאות במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזיליSummary
קשה לנשום אחרי טיפוס של שתי קומות במדרגות? עצרו לרגע, הסדירו נשימה, והאזינו להסבר מדוע זה קורה ואיך תוכלו לחיות אחרת לגמרי בעזרת טיפול תרופתי מתאים
ממ
פרופ' ננסי אגמון לוין: בדרך כלל אנשים שמגבילים את הפעילות שלהם כי קשה להם יגידו שאין שום בעיה. צריך ממש לשאול את עצמך, האם אני מגביל את הפעילות שלי. האם אני מרגיש שקומה ראשונה זה בסדר וקומה שנייה אני כבר לא מצליח לנשום ואז צריך רגע לעצור ולשאול למה.
אפרת אנזל: כלומר אנשים מקבלים את זה כמובן מאליו שהם לא יכולים לטפס שלוש קומות.
ד"ר אמיר בר-שי: נכון.
אפרת אנזל: כי ככה הם היו תמיד.
פרופ' ננסי אגמון לוין: הרבה פעמים הם גם התרגלו לזה עם הזמן ואמרו 'הנה, ככה אני'. אם אתה לא מסוגל לבצע פעילות שרוב האנשים בגילך ובמצבך מסוגלים לבצע, אז רגע תעצור ותשאל למה.
ד"ר אמיר בר-שי: יש גם מחקר מאד נחמד, על כמה אלפי מטופלים אסתמטיים באירופה, שפשוט התקשרו אליהם ושאלו אותם. יודעים שהם אסתמטיים, אני לא מדבר פה על תת אבחון אלא על אנשים שהם כבר מאובחנים. ושאלו אותם: 'אתה חושב שזה תקין? שזה בסדר שאתה מצפצף או משתעל? או שקשה לך ללכת?', 90% מהם אמרו 'בוודאי, אני אסתמטי'.
פרופ' ננסי אגמון לוין: הם התרגלו.
ד"ר אמיר בר-שי: הם מתרגלים והם מקבלים את זה. וזה דבר שבאמת לא צריך להיות ככה. אדם אסתמטי צריך לקבל טיפול ולהיות במצב שהוא same-same, להיות אותו הדבר כמו כל אדם אחר.
אפרת אנזל: זה אולי המסר הכי חשוב שאיתו נרצה לצאת מכאן היום, שאם מישהו אסתמטי ובגלל זה הוא מגביל את הפעילות שלו, הוא יכול לחיות חיים אחרים, הוא יכול לחיות חיים רגילים לחלוטין.
ד"ר אמיר בר-שי: בהחלט.
פרופ' ננסי אגמון לוין: אותה בחורה במקרה, הרי זה, אתה מספר סיפורים על פי אנשים שאתה מכיר, קיבלה טיפול מאד פשוט, מאד בסיסי באסתמה – פתאום עלתה לקומה השנייה. קיבלה טיפול יותר משודרג ועלתה גם לקומה שלישית, ואז אמרה בעצמה: 'וואי, יש לי חיים, יש חדר כושר'.
אפרת אנזל: יש חדר כושר, זהו שיש אנשים שנמנעים אפילו מכושר, שזה משהו שבסוף ייטיב איתם גם בנושא האסתמה.
